האושר ומשמעות החיים

מהו האושר האמיתי

 

מאת: שושי כהן
חיפוש אחר משמעות בדרך אל האושר

מעצם היותנו בני חלוף, האושר שלנו לעולם לא יהיה מושלם. תמיד צילו של הלא נודע יעיב על הצורך במציאת משמעות בחיינו - אך יחד עם זאת עצם הידיעה הזו שאנו בני תמותה, מהווה עבורנו טריגר לחיפוש משמעות בחיינו.

הפרדוקס הזה מלווה אותנו בחיי היום יום, כאשר המטרה שלנו היא לנסות ככל האפשר למצוא בתוכנו את האושר.

האושר ומשמעות החיים הם מושגים שקשורים זה בזה. ככל שאנו נחייה חיים מלאי משמעות אישית, כן האושר שלנו יגדל - וזו מטרתנו, להעצים את יכולתנו לחוות אושר בכל דרך שתביא לנו תועלת.

 

חיפוש אחר האושר בדרכים שגויות

 בעולם הפוסט-מודרני, חיפוש האושר הפך ליותר ויותר מוחצן, כאשר ההנאות החיצוניות מובילות להתמכרויות שונות, ובשלב היותר מתקדם -לתחושת ריקנות וחוסר סיפוק, לירידה בהשגים בכל הרמות ולעלייה בתחלואה הגופנית. מטרת המנחה (בקבוצה או פרטנית) לעזור לאינדיווידואל לחפש את האושר בתוכו פנימה, לעזור לו לפתוח נתיבים לחיפוש משמעות, לעזור לו להגיע למודעות פנימית בדבר הדרכים להגיע לכך ולהכיר בערך עצמו כיחיד ומיוחד בעולם.

                                     

ראשית הדרך למציאת האושר

חיפוש האושר הוא מושג יום-יומי, הנימצא עימנו תדיר כמו העור שעלינו. כל רגע בחיינו אנו צריכים לשאוף לכך שיהיה בעל משמעות, להשגת איכות חיים ברמה גבוהה מבחינה אישית. בתחילה זו תהיה עבודה עצמית מכוונת למציאת האושר בכל מיני שיטות ודרכים, אך לאחר שנלמד עצמנו את הדרך, הדבר יהיה טיבעי עבורנו כמו האויר שאנו נושמים. 

אין כל פסול בכך שאנו נוקטים תחילה שיטות שניראות לנו, על פניו, מעט "מלאכותיות" אך הן משמשות אותנו להשגת המטרה. הדבר דומה לנטילת תרופה להחלמת הגוף, לטיפול במכורים למיניהם, לעשיית דיאטה להרזייה כדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו, או כל דרך חיובית שתרפד את דרכנו בחיפוש אחר האושר.

 

                                       

ההקרבה כביטוי (שגוי) לאושר האולטימטיבי

חיפוש האושר הוא אוניברסלי ולא מבדיל בין עמים ובין דתות. האדם תמיד חיפש ישות אלוהית שתשמש לו כדמות מובילה בחיפוש משמעות והוא ירגיש יותר "מלא" מבחינת התכנים שבחייו במידה ויהיו לו אידיאלים שיפעל לאורם.

ישנה התנהגות שמשמשת כמוטו בכל הדתות ומהווה נידבך חשוב ביותר בהשגת האושר והיא: הקרבה.

הנתינה לאל לכאורה היא מעשה של ויתור, אך אין זה בדיוק כך. הנתינה פה באה ממקום של אגואיסטיות וממקום של פחד, על מנת לרצות את האל וכדי שנרגיש טוב עם עצמנו. בסקלת הנתינה יש את השלב הגבוה ביותר, שמביא אותנו קרוב ככל האפשר לאושר המזוכך, והוא האלטרואיזם.

          

האושר האמיתי

אלטרואיזם, פרושו,  נתינה ללא תנאי, מתוך אהבה.  ככל שאנו נותנים יותר מעצמנו אנו הופכים לאנשים מסופקים יותר ומלאים יותר באושר פנימי. אדם מגיע למקום של נתינה ממקום של שלווה פנימית והכרה בערך שלו. אדם עם ביטחון בפנימיות שלו ובערך העצמישלו, יכול לתת אהבה לאדם אחר משום שיש לו בשפע. כאשר אדם מאושר ומסופק, הוא מאיר על סביבתו - על משפחתו, חבריו. תפוקתו בעבודה עולה ובריאותו הגופנית משתפרת.

 

                                                     

נקיטת פעולות בדרך אל האושר 

נאמר כבר ש"האדם ניברא בצלם". בכל אדם יש את ה"אלוהות", בכל אדם יש את הייחודיות באשר היא. בכל אחד יש כוחות שאינו יודע עליהם, הוא צריך רק להוציאם לפועל ללא חת וללא מורא. הפחד מהווה מכשול בפני האושר. מצבי "סטרס" למיניהם ומצבי חרדה מעכבים את ההתפתחות שלנו, לכן עלינו לנקוט בפעולות שונות כדי להגיע למצב תודעה נכון.

שיעזור לנו לקלוט מסרים חיוביים ולחשוב מחשבות חיוביות בדרך להשגת האושר.  במהלך חיי היום-יום, על האדם לעצור, לנשום, לחשוב, לדאוג לרווחתו הנפשית והגופנית באופן הכי אגואיסטי. דבר זה הכרחי בכדי שימשיך בשיגרת יומו וימשיך להעניק למשפחתו ולאחרים.

בתוך ים הנתינה שלנו, אל לנו לשכוח את עצמנו כדי שיהיו לנו הכוחות להמשך הדרך, כאשר האופטימיות והראייה החיובית מנחות אותנו.

 

                                                

קשר גורדי בין גוף לנפש

ידוע הוא שיש קשר בלתי נפרד בין גוף לנפש, לכן עלינו לטפל בגוף בדרכים שונות להשגת רגיעה נפשית כפי שנאמר "נפש בריאה בגוף בריא". ניתן לבצע תרגילי נשימות ומדיטציה, ניתן לבצע תרגילי התעמלות, לרקוד, להזין הגוף בתזונה מאוזנת ולשתות הרבה מים...

ההשקעה בגוף צריכה להיות מתמדת וכחלק בלתי נפרד מהשקעה בנפש. 

בחיפוש אחר האושר יש לשתף את כל החושים: האזנה למוזיקה, לחוש את אור השמש ולחזות ביופי שמסביבנו, להריח, ללטף, לאהוב ולתת דרור ליצירתיות שבנו. ליצירתיות ולגמישות יש מקום מאוד חשוב בחיפוש אחר האושר והמשמעות בחיים, משום שאנו מתרוממים מעט למעלה וצופים על היקום ממקום גבוה יותר: ממקום של התבוננות רחבה יותר, של הבנה ואמפטיה ושל ויתור - כאשר כל המכלול של התחושות שלנו נובע מאהבה אין סופית שקיימת בכל אחד ואחת מאיתנו.

 

 האושר הוא כוח                                                   

אהבת העצמי-מובילה לאהבת האחר-וזו כל השאיפה שלנו: להגיע לשלמות עצמית, לסיפוק, שלווה ואושר ולתת מהשפע שקיים בתוכנו לזולת. כאשר כל אחד ואחד מאיתנו יהיה מאושר יותר ומסופק יותר, הסביבה החברתית שלנו תהיה פורה יותר, אנו כעם נרגיש פחות סבל ונהיה חזקים יותר ובעלי עוצמה כאשר המשמעות החזקה ביותר היא למעשה עצם קיומנו. 

אם כן, האושר האמיתי יוצר כוח רב ומלכד.

בחזרה למאמרים                                                                                                                                                                        

image courtesy of photokanock by: FreeDigitalPhotos.net