הקשר בין הצלחה, אושר ודיכאון
לפני כשבועיים חליתי בשפעת קשה מאוד.
לא הבנתי מאיפה זה בא לי. אני בדרך כלל בריאה (גם כשיש מסביבי חולים). זה לא מתאים לי.
מה קרה לי?
ביום הרביעי לשפעת, כאשר יכולת החשיבה חזרה אלי אט אט, בדקתי זאת עם תת המודע שלי.
ההסבר שקיבלתי מתת המודע זיעזע אותי: דיכאון
כן. מסתבר שהייתי בדכאון ולא ממש הייתי מודעת לזה. עכשיו, כשאני משחזרת את ארועי החודשיים האחרונים, אכן לא היה לי תיאבון ולא היתה לי שמחת חיים מזה כחודשיים!
לא הבנתי איך זה יכול להיות. הרי אני מלמדת אנשים להיות מאושרים. אני גם מאמנת אנשים באופן אישי להיות מאושרים. בתהליכי אימון אישי אני עוזרת לאנשים להעלים רגשות שליליים מן העבר שלהם, להעלים דכאונות, פחדים, חרדות, לחזק בטחון עצמי וכו', אני עוזרת לזוגות לפתור קונפליקים קשים ומחזירה אותם לימים היפים והטובים שהיו להם בעבר – אז מה קרה לי?
ובכן, עלו לי שתי תובנות עקריות:
אחת: תסמונת המובן מאליו - אני התיחסתי להצלחות שלי כמובנות מאליהן. ז"א, לא טפחתי לעצמי על השכם למרות ההצלחות האדירות שחוויתי עם לקוחותי, אפילו לא אמרתי לעצמי: "כל הכבוד", או "הצלחתי שוב" או חיוך, או כל אמירה מחזקת אחרת.
בשבילי, להצליח, היה כמו לצחצח שיניים לפני שינה – מובן מאליו.
וזה שוחק!
מהר מאוד, בלי לשים לב מגיעים לחשיבה של: "אז מה אם עשיתי X?", "אז מה עם עשיתי Y?", "זה רגיל", "זה דבר שבשיגרה" וכו'.
במצב כזה מחכים לדבר שנותן את תחושת האושר הגדול – אך זה לא מגיע.
זה כמו אנשים שלוקחים סמים, אך בשלב מסוים המינון הרגיל לא מספיק, ולכן הם מעלים את המינון, או מגבירים את התדירות.
אז אל תחכו לתחושת האושר הגדול! תייצרו את התחושה! תחגגו הצלחות!
וכדי שההצלחות שלכם לא יהיו מובנות מאליהן, תעשו לכם רשימה של ההצלחות. לאחר זמן מה תגלו שזה עושה ממש טוב. אנשים לא שמים לב שרוב היום הם חווים הצלחות. הם לוקחים את זה כמובן מאליו.
אם קמתם בבוקר – זו הצלחה. אנשים רבים לא מצליחים לקום בבוקר.
אם אירגנתם את הילדים – זו הצלחה.
אם הגעתם לעבודה – זו הצלחה.
אפילו אם חשבתם מחשבה חיובית – זו הצלחה. וכו'.
שום דבר אינו מובן מאליו. כך עובד תת המודע.
ומה היא התובנה השניה?
התובנה השניה היא: זמן לעצמנו
אנשים יקרים, אם אתם מאלה שמתקתקים עניינים, אתם קמים בבוקר, מכינים ומארגנים את הילדים, אח"כ עבודה, אח"כ שוב בית, בישולים, ילדים, קניות, נקיונות, כביסות וכו', וגם אם אין לכם ילדים, אבל אתם עמוסים בעשיה – ללא רגע מנוחה – היזהרו!
זה עלול לשחוק! שפעת מגיעה כתוצאה משחיקה!
זמן איכות לעצמכם הוא חשוב מאוד. ולכן, אם בתוך התוכנית היומית שלכם אין לכם זמן השקעה בעצמכם ובתחביבים שלכם – תעשו טובה לעצמכם ותכניסו את זה ללו"ז. ואם לא כל יום, אז לפחות פעם פעמיים בשבוע.
אחרת, אם הדיכאון יגיע, אל תגידו שלא הזהרתי.
ומה בנוגע אלי?
החלטתי להתמקד בהצלחות שלי ולהשקיע זמן בעצמי. אני שוב מאושרת. התיאבון חזר. עוד מעט אנעל נעלי ספורט ואצא להליכה.
ednamaim@gmail.com
בחזרה למאמרים
image courtesy of: sura nualpradid by: FreeDigitalPhotos.net
