מיומנה של מטפלת זוגית

שיחה טיפוסית בינו לבינה 

            

דנה: "אמא שלך מעדיפה את אחותך הגדולה על פניך".

קובי: "אני יודע".

דנה: "היא מחייכת מאוזן לאוזן כל פעם שאחותך הגדולה מבקרת אותה, אבל כשאתה מבקר אותה, היא רק אומרת שלום".

קובי: "אני יודע".

דנה: "היא גם מנשקת יותר את הילדים של אחותך מאשר את הילדים שלך".

קובי: "אני יודע".

דנה: "היא גם קונה מתנות יותר יקרות לילדים של אחותך מאשר לילדים שלך".

קובי: "אני יודע".

דנה: "היא באה יותר למסיבות יום הולדת של הילדים של אחותך מאשר לילדים שלך".

קובי: "אני יודע"

דנה: "היא עוזרת לעשות כלים בבית של אחותך, אבל בבית שלך היא לא עושה כלום".

קובי: "אני יודע".

דנה: "היא גם צוחקת הרבה כשהיא בבית של אחותך, אבל כשהיא בבית שלך, היא לא צוחקת בכלל".

קובי: "אני יודע"

דנה: "היא גם מעדיפה את יוני (בעלה של אחותו), על פני אשתך" (מתכוונת לעצמה כמובן).

קובי: "אני יודע"

דנה: "כל פעם שאמא שלך ויוני נפגשים היא מחייכת מאוזן לאוזן, היא ממש פורחת. וכשהיא פוגשת אותך ואותי, היא כאילו מחייכת וכאילו שמחה, אבל רואים עליה שזה לא אותו דבר. איך היא לא מתביישת לעשות לך את זה? איזו אמא... אני במקומך לא הייתי שותקת. היא צריכה לדעת שאתה שם לב לעוול שהיא עושה לך".

   

קובי: (בצעקות): די כבר! אולי מספיק? כמה שאת מתאמצת כדי להוכיח שהיא רעה ושהיא כזאת, ושהיא כזאת ושהיא כזאת. מה זו הרשימה הזאת? בטח עבדת קשה כדי להכין אותה ולהוכיח שאת צודקת! כמה זמן השקעת בה, הא? את מתעסקת רק בה ורק בשלילי. זה מה שאת רואה! כולך שלילית. אין לך אפילו משהו אחד חיובי להגיד עליה? זה שהיא באה למסיבות של הילדים שלנו, זה שהיא קונה מתנות, זה שהיא מחייכת ושואלת לשלומנו, זה שהיא מציעה לנו הצעות שעוזרות, זה שכל פעם שאת עוקצת אותה היא לא עונה לך, זה שפעמיים בשבוע היא מתקשרת ושואלת לשלומנו ולשלום הילדים, זה שהיא פותרת את הסכסוכים ביני לבינך, וזה שכל חודש היא משלמת את שכר הדירה שלנו ואת האוכל ועוד הרבה דברים – את זה שכחת? היא לא מבזבזת שקל אחד על אחותי הגדולה. וגם כל פעם שאני צועק עליה היא מדברת אלי יפה. ואני צועק עליה הרבה. את יודעת למה? כי את כל הזמן מספרת לי כמה שהיא כזאת וכזאת. אז אני שותק לך ומוציא הכל עליה! ועוד דבר: כל מה שאמרתי לך "אני יודע" – זו אינפורמציה שקיבלתי ממך. אני עצמי לא חוויתי את זה אף פעם! אני פשוט האמנתי לך ולעיוותי החשיבה שלך.

דנה: (בצעקות): זו התגובה שלך? זה מה שיש לך להגיד אחרי כל מה שאמרתי? איפה ההתיחסות למה שאמרתי? ואתה יודע מה? היא גם סכסכנית! בגללה אתה עכשיו רב איתי!

מסקנה

אם יש לכם אמונה כלשהי לגבי בן אדם מסוים, אתם תצליחו "להוכיח" שאתם צודקים. זה לא אומר שאתם באמת צודקים, אלא שהשמטתם את החלקים שמוכיחים את טעויותיכם. כך פועל מוחנו. זהו תת המודע שמגן עלינו.

במקרה זה, בתור מטפלת זוגית, הייתי מבקשת מדנה לבדוק איך היא מתייחסת לחמותה, ולעומתה, איך יוני (גיסה) מתייחס אל חמותו.

התשובה ברורה.