מהם 3 דברים המונעים ממך להפסיק לכעוס
17/8/2019
קרה לכם שהחלטתם להפסיק לכעוס באופן עצמאי, אך הזמן עבר ושום שינוי לא נראה לעין?אמרתם לעצמכם: "זהו, החלטתי שבפעם הבאה אני לא אכעס על ילדי". ולמרבה האכזבה, הפעם הבאה הגיעה, ואיתה הכעסים. או שאמרתם: "בפעם הבאה אני לא אכעס על התנהגותו של הבוס/בוסית", או "התנהגותה של בת זוגי," או "התנהגותו של בן זוגי", אך, נדמה שהתגובה האוטומטית חזקה יותר מכם.
לעתים גם קורה שאינדיווידואל מסוים מצליח להחזיק את עצמו לתקופה מסוימת (המתגלה כקצרה מאוד) , אך בסיומה הוא מתפרץ אפילו באופן קיצוני יותר ממה שנהג לעשות.
וכך, אותו אינדיווידואל, ורבים אחרים כמותו, חווים אכזבה אחר אכזבה, שבסיומה קובעים שהכעס הוא חלק מהם, ולכן אין סיכוי שהם יצליחו להפסיק לכעוס.
וזה חבל!
איך יוצרים שליטה בכעסים?
לפני שנבין את זה, אציין שהמשפט: "כל אחד יכול" הוא קלישאה נכונה. אני מכירה קלישאות רבות שנכונות. הנה דוגמא נוספת לקלישאה נכונה: "טעות לעולם חוזרת". ועוד אחת: "זה הכל בראש", ואחרונה חביבה: "רק אהבה מביאה אהבה", ויש עוד הרבה.
דרך אגב, הקלישאה: "הזמן יעשה את שלו" לצערי, לא תמיד נכונה. לפעמים היא אפילו הפוכה. הייתי אומרת שיש מקרים שבהם מי שמחכה שהזמן יעשה את שלו, מגלה שעם כל יום שעובר, שבו הוא לא יזם שום שינוי, הוא נכנס לתקיעות עמוקה יותר, נפשית ופיזית. זאת מכיוון שתת המודע שלנו מתכנת אותנו להתרגל לנוחות.
ואם אתם שואלים מדוע שתת המודע יתכנת אותנו להתרגל לנוחות, התשובה היא שחלק מתפקידיו של תת המודע הוא מינימום מאמץ. יש בזה יתרונות וחסרונות. אחד היתרונות הגדולים הוא שאם למדתי לעשות משהו חדש, למשל לדבר בשפה מסוימת, לאחר מספר מסוים של חזרות, הוא יגרום לי לזכור את השפה, ולכן, לא אצטרך ללמוד את השפה כל יום מחדש. וכך הוא חוסך מאמצים.
מצד שני, אינדיווידואל למד לכעוס, גם זה יהפוך להרגל לאחר מספר פעמים של תירגול.
מכאן המסקנה היא שתת המודע לא מבחין בין טוב לרע. האבחנה של "טוב ורע" היא באחריות המודע, מכיוון שהמודע יודע לשפוט. תת המודע לא יודע לשפוט.
תת המודע הוא כמו מחשב, המכיל הרבה תוכנות. וכמו שהמחשב לא מבין בין טוב לרע, כך גם תת המודע שלנו.

ונחזור לנושא המאמר: מהם 3 דברים המונעים ממך להפסיק לכעוס
ובכן, 3 הדברים המונעים מאנשים לכעוס הם:
1. האמונה ש"הכעס שלי מוצדק, אז למה שאפסיק לכעוס? להפך, אני אכעס, ועוד איך אכעס, עד שיבינו".
לכאורה, אמונה זו נשמעת הגיונית, ואני מבינה לליבו של אדם החושב כך.
העניין הוא שכל בן אדם חושב את אותה מחשבה. למעשה, המחשבה: "כעסי מוצדק" שייכת לכל בן אדם כועס. תחשבו על המקרה הבא: שני בני אדם מתווכחים ביניהם, ואף צועקים זה על זה. כל אחד מהם חושב שכעסו מוצדק. ואפילו, כל אחד בטוח שהשני לא צודק.
האם אתם חושבים שההצדקה של הכעס עוזרת?
בוודאי שלא.
וכך, אנשים ימשיכו לכעוס לנצח, אלא אם כן, מישהו יחליט להפסיק את השרשרת המכשילה הזאת.
2. האמונה שאם אני אוותר, או אשתוק, אני אהיה סמרטוט, ולא תהיה לי מילה.
בזמן שאני מבינה את הטענה הזאת, אני רוצה לציין שאמונה זו נכונה במקרים מסוימים, ולא נכונה בהרבה מקרים אחרים. במציאות, יש אנשים שמוותרים מתוך פחד, ומצד שני יש אנשים שמוותרים מתוך חוזק. אלה אנשים שמעריכים את עצמם ובוטחים בעצמם. אלה אנשים שיודעים מי הם ומה הם, ולכן, הם מוותרים. יכול להיות שעד עכשיו חשבת שלוותר פירושו להיות חלש. ועכשיו, יש לך הזדמנות לאפשרות נוספת, הקיימת בעולם, אך לא הרבה מכירים אותה: לוותר פירושו להיות אמיץ וחזק!
מי שמפחד להיות סמרטוט, כנראה שיש לו אמונה שמי שמוותר או שותק, הוא סמרטוט. כפי שכבר ציינתי, במציאות קיימים אנשים רבים המוותרים, ואפילו לרגע אחד לא מרגישים סמרטוט. להפך, הם מרגישים גאים בעצמם על כך שמנעו מריבה ואי נעימות. וגם הם חשבו לטווח רחוק, כי כבר ראו את ההמשך בדמיונם, וידעו שהם לא רוצים המשך לא נעים.
מסקנה: כשבן אדם מוותר מתוך עוצמה, הוא חזק יותר ממי שלא מוותר. אם שני יריבים נלחמים בכוח זה מול זה, הם מאבדים הרבה אנרגיה לשווא. למעשה שניהם מפסידים. ופה אנצל את ההזדמנות לציין קלישאה נוספת: "במלחמה יש רק מפסידים". עדיף ללמוד מאייקידו, או שיטות נוספות הדוגלות בעיקרון: אם אחד מהיריבים זז הצידה, לשני לא יהיה עם מי להלחם.

3. האמונה ש"אני הוא הכעס. זה מי שאני".
אנשים רבים אומרים לי את המשפט הזה, ולא שמים לב עד כמה הם יורים לעצמם ברגליים. זאת מכיוון שכאשר לבן אדם יש אמונה לגבי מי שהוא, כביכול הוא הכעס, יווצר מצב שלא משנה כמה הוא ינסה, הוא לא יצליח להפסיק לכעוס. כידוע לכם, האמונות שלנו יוצרות לנו את המציאות שלנו. הרבה פעמים אלה אמונות הנמצאות בתת המודע של אינדיווידואל, כאשר הוא כלל לא מודע לכך.
האמונה שאתה רוצה לאמץ לעצמך היא שלא נולדת עם הכעס. אתה למדת לכעוס. ועכשיו יש לך הזדמנות ללמוד משהו אחר.
תרומתו של מאמר זה היא בכך שהיא פותחת לאנשים את העיניים ומביאה אותם למודעות בנוגע לאמונות שלהם. וברגע שבן אדם יודע שיש לו אמונות לא אפקטיביות, הוא תמיד יוכל לבחור לשנות אותן.
לסיכום:
הקלישאה/אמונה ש"כל אחד יכול" היא אפקטיבית ונכונה. מודעות לאמונה מהווה טריגר, שיגרום לבן אדם עם כעסים לפתוח ערוץ נוסף במוח, ובמקום לכעוס, לבחור לעשות שינוי, למענו, למען בריאותו ולמען האנשים שמסביבו, שכנראה סובלים מאוד.
וזיכרו: מי שבוחר בשינוי מעריך את עצמו ומכבד את עצמו יותר ממי שמחכה. שינוי קורה כאשר בן אדם סקרן מספיק ללמוד משהו חדש ומאמין מספיק שיש עוד דברים ללמוד.
עדנה מימון/ טריינר ב-NLP, מאסטר ב-NLP, מאסטר קאוצ', מאסטר בתרפיית קו הזמן, מאסטר בהיפנותרפיה, לטיפול ברגשות שליליים וטיפול בטראומות, חרדות, פחדים, פוביות, מנהלת את: מכללת אמביציות. מנחה סדנאות לניהול ושליטה בכעסים, שיפור הזוגיות, ביטחון עצמי ומורה לNLP בינלאומית (קורס NLP Practitioner, וקורס NLP Master Practitioner).
050-7378535
בחזרה למאמרים
השאירו פרטיכם בטופס למטה ונחזור אליכם בהקדם