תת המודע וחידוש הגוף
תפקיד נוסף של תת המודע הוא לשמור על גופנו. אם כן, תשאלו, כיצד זה שכל כך הרבה אנשים חולים?
לפני שאענה על שאלה זו, אני מזכירה לכם שאברי גופנו מתחדשים כל הזמן (ראה תפקידיו של תת המודע - תפקיד מס' 4). שוב נשאלת השאלה: אם הם מתחדשים כל הזמן, כיצד זה שמחלות מסוימות נשארות לתקופה מסוימת, וחלקן הרות אסון?
התשובה היא שיש לתת המודע עוד תפקידים, והוא מתאים את עצמו אליהם. הוא מתנהל בסינכרוניזציה מלאה לתפקידים האחרים.
אם למשל, למישהו יש פחד שיקרה לו משהו, או מאמין שעלול לקרות לו משהו רע, והוא חושב על זה הרבה, זה עלול להתגשם, מכיוון שבין היתר תת המודע הוא צייתן.
הוא מציית למחשבות שלנו לגבי עצמנו. זאת אומרת, הוא כל הזמן מקשיב למחשבותינו.
מסיבה זאת, כשילד חולה, חשוב מאוד שההורים ישמרו גם על עצמם רגשית. מחשבות של דאגה מתמדת ופחד אינן עוזרות לילד ואינן עוזרות להורה. מה שכן עוזר הוא אווירה רגועה, תומכת ואופטימית בבית — לצד הטיפול הרפואי שהילד מקבל.
כדי לתמוך בילד, כדאי לשים לב גם לאווירה סביבו, לסגנון החיים ולדרך שבה מדברים איתו — כל אלה לצד הטיפול הרפואי.
דפוסי חשיבה שעוברים במשפחה
במשפחות רבות אפשר לראות דפוסים שחוזרים על עצמם: אותו סגנון דיבור, אותן דאגות, אותן אמונות. חלק ממה שאנחנו סוחבים מהבית הוא אכן תורשה גנטית, וחלק הוא דפוסי חשיבה והתנהגות שפשוט למדנו. חשוב להבדיל בין השניים — כי מה שנלמד, אפשר גם לשנות. הנה שלוש דרכים שבהן דפוסים עוברים במשפחה:
1. באותה משפחה קיימת התנהלות מסוימת, מחשבות דומות ודיבורים דומים.
2. תת המודע מתנהל על פי אמונותינו (אמונות הקיימות בתת המודע - ולא רק במודע). היו לי כמה לקוחות שחיו בפחד מתמיד מהתקף לב, מכיוון שלאחד ההורים שלהם היה עבר כזה. הפחד הזה ליווה אותם יום-יום, פגע להם באיכות החיים והפך כל תחושה גופנית קטנה לבהלה. לאחר תהליך אישי רציני הם השתחררו מהחרדה, המשיכו במעקב הרפואי כמו שצריך, וחיים היום חיים רגועים ושמחים הרבה יותר.
היתה לי לקוחה שלאמה היו כאבי ברך כרוניים. אמרו לה שזה תורשתי. ואכן, גם היא קיבלה את אותם כאבים, באותה הברך. לאחר תהליך מעמיק, היא שינתה את אמונותיה לגבי מצבה, ואכן הכאב נעלם.
3. מכיוון שבאופן טבעי הילדים, או חלק מהם, מתחברים לאחד ההורים (בתת המודע שלהם. הם לא מודעים לכך), נוצר מצב שבו הם מעתיקים מאותו הורה התנהגויות ומחשבות מסוימות. אני מדגישה: כל התהליך הזה מתהווה בתת המודע של הילד, ומלווה אותו לאורך חייו (אלא אם כן הוא עובר תהליכי שינוי בתת המודע). לעתים אנשים מבלבלים בין דפוס נלמד כזה לבין תורשה.
וזו ההזדמנות להזהיר אנשים שכותבים שירים על מוות, או אוהבים להקשיב לשירים על מוות: תעשו טובה לעצמכם (ולילדים שלכם ולקרוביכם): תכתבו רק שירים שמחים ואופטימיים. תקשיבו רק לשירים שמחים ואופטימיים.
ואגלה קצת על עצמי
אני עברתי טרנספורמציה רצינית במצב בריאותי. בעבר מצבי הבריאותי היה רע מאוד. עברתי אפילו כמה ניתוחים רציניים. והיתה הרגשה שהסוף מתקרב. ברגע שהבנתי כמה מתח רגשי ומחשבות שליליות משפיעים על ההרגשה שלי, עבדתי על עצמי בקצב מסחרר. ואני יכולה להגיד בבטחון מלא: מאז ועד היום אני מרגישה נהדר:)
ואמשיך להיות:):):)
ניפגש במאמר הבא: תפקידיו של תת המודע - חלק 6
אני מאחלת לכולכם בריאות שלמה!!!
עדנה מימון / טריינר ב-NLP, מאסטר ב-NLP, מאסטר קאוצ', מאסטר בתרפיית קו הזמן, מאסטר בהיפנותרפיה, לטיפול ברגשות שליליים וטיפול בטראומות, ושינוי בשיטת פסיכומטפוריקה לשינוי רגשי והתנהגותי. מנהלת את: להציל את הזוגיות. מנחה סדנאות לניהול ושליטה בכעסים ושיפור הזוגיות
* מאמר זה משקף את ניסיוני האישי והמקצועי בתחום ה-NLP, ואינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו. בכל בעיה בריאותית יש לפנות לרופא ולהמשיך במעקב ובטיפול הרפואי.